Mitzvos & Money: Striking a Balance

Chinuch

In a letter written to Rabbi Sholem Posner in the year 5710, the Frierdiker Rebbe draws a comparison from a business strategy in showing the importance of keeping a מוסד חינוך open, notwithstanding the lack of funds:

הצטערתי מהשמועה אשר לרגלי המצב הקשה בהישיבה עלה בדעתכם לנעול את גן הילדים ועל ידי זה לבטל הרבה ילדים מהחינוך הכשר אשר הם מקבלים במוסד זה. לא כן נוהגים סוחרים בעניניהם הפרטיים, אשר גם כאשר סובל עסקם מדחק כספי אינם סוגרים אותו, אלא משתדלים בכל כחם על ידי גמ״ח וכדומה להחזיק בו עד שיוטב. ומכל שכן שאין למהר בצמצומים במוסד של תורה אשר טוב סחרה מכל סחורה, ואין להתפעל משום מניעות ועיכובים אלא להתגבר על כל הניסיונות עד שירחם ה׳ יתברך זיתן הטוב הנגלה.

מצילום האגרת

In a response written to Rabbi Nachman Sudak in the year 5744, the Rebbe encouraged him to accept additional students, notwithstanding the lack of general funds. 
Invoking a principle passed down from the Frierdiker Rebbe, the Rebbe laid out multiple reasons as to why when it comes to matters in Chinuch, one must put everything on the line to ensure that every Yiddishe child is taken into consideration:

ע"פ מה ששמעתי (וכמה פעמים) מכ״ק מו״ח אדמו״ר: (1) מוסד חינוך כשר אמיתי - אין לו לדחות קבלת תלמיד(ה) אפילו ליום - כי אין בטחה שמחר יפגשהו ויתרצה להכנס לביה"ס ואין בטחה לאן (איזה חינוך) יתגלגל וה"ז עכ"פ ספק פיקוח נפש רוחני לכל חייו (2) ופשיטא שאין לצמצם כתות הקיימות כבר. (3) מה שאין כן לדוחק בכסף - שיש למלאתו מחר מבלי גריעותא, יש להשתדל למצוא עוד נדיבים מחר, לקבל הלוואה נוספת מחר. (4) על פי טבע הדבר - כשיש ת' רבים־ות, סו"ס זה ממשיך נדיבים נוספים והוספה בהתרומות. (5) פשיטא שכל ת' נוסף - מוסיף בברכת השם להמוסד.

היכל מנחם ח״ג ע, קנג

In a similar response, the Rebbe stresses the importance of keeping a מוסד חינוך open no matter the cost to the following two Shluchim:

מענה להרב משה אקסלרוד(עתלית) על כתבו שנרשמו רק תשעה ילדים לגן הילדים וכל חודש מצטברים חובות:

לא לסגור.

שליחות כהלכתה ע' 431

מענה להשליח הרב יעקב ביטון (סרסל, צרפת) על מכתבו שהבית חב״ד שקע בחובות, ורוצה "לסגור מוסדות"

[הרבי מחק המילים ״לסגור מוסדות״ והוסיף:] ואדרבה, ביתר שאת וביתר עז.

ליקוט מענות תנש"א, מענה תשלו

Summer Camp

In a response written to Rabbi Shlomo Yosef Tzipel from Italy in the year 5719, the Rebbe encouraged him to purchase specific properties to be used as summer campgrounds even if it meant having to go into a deficit:

ילך ויכנס בדעפיציט. כי דפיציט במסחר אפשר עם הזמן לכסות, אך ילד יהודי אחד שלא ילך השנה למחנה־ קיץ (אף אם ילך לשנה הבאה) זהו הפסד שאי אפשר לתקן.

התקשרות גליון 634

Kollel

At a Sunday dollars distribution in the year 5750, in response to a certain individual regarding the influx of Kollel members but the lack of proper funds to cover the costs, the Rebbe noted that this itself is a sign that the Kollel is a successful מוסד:

דאס איז פארקערט, דאס איז א סימן אז ס׳איז א מוסד הראוי לשמו. מוסדות וואם האבן געלט, און האבן נישט קיין מענטשן, איז דאך א סימן אז זיי זיינען קאפויר... וכ״ק אדמו״ר שליט״א נתן לו דולר נוסף ״עבור ההרחבה״.

בית חיינו גליון 41

A similar response was given to Rabbi Yitzchak Dovid Gruzman in a Yechidus in the year 5735:

מדברי הרבי ביחידות להרב יצחק דוד גרוסמן (מגדל העמק) ו׳ אדר תשל״ה:

כ״ק אדמו״ר שליט״א: ...בנוגע לקשיים הכספיים - הרי לא צריך להתפעל מכסף וכיוצא בזה. כ״ק מו״ח אדמו״ר אמר שכשיש קשיים כספיים מהווה הדבר סימן שהדבר מצליח...

מקדש מלך ח״ד ע׳ תכה

-----------------------

Get Another's Opinion

In a letter written to Rabbi Aryeh Leib Kaplan regarding taking on further debts the Rebbe responded that he should seek out the opinion of other community organizers to decide if it will be to the benefit of the organization:

בשנת תש״מ כתב הרב ארי׳ ליב קפלן (צפת) לרבי, שלאור המצב הכלכלי הקשה שנכנס אליו בגלל בנין שקנה בשנה הקודמת, ועוד חובות בהלוואות וכו', האם יש מקום להכנס להתחייבויות גדולות נוספות. וקיבל מענה:

[יש מקום להכנס להתחייבויות גדולות נוספות] באם בהתייעצות עם עוד עסקני אנ״ש יחליטו שיש בזה תועלת.

תשורה קפלן־וואלף תשס״ט

When to Avoid Debt

The use of our finances for Torah & Mitzvos related purposes is always something to be lauded. However, there are circumstances when taking out loans and going into debt for these purposes is not always encouraged.

In the following letter, the Rebbe advises not going into debt notwithstanding its holy cause:

פשיטא שכל פעולה בנוגע ליראת שמים ותורה ומצוותי׳ וכו' וכו' טובה ונחוצה היא. אלא, ככתבי מאז, לא יכנסו לחובות, וכבר הי׳ מעשה אצל אחרים וכו׳ און מ׳האט זיך, לא עלינו, גוט אפגעבריט ויצא שכרם כו', וד״ל.

ממכתב להרב אפרים וואלף (ד׳ ניסן תשל׳׳ב)

In a response to Chamah — an organization put in place to provide for Soviet Jewry — the Rebbe advises to keep away from going into debt:

1) לא ללוות מעות לצורך העסקנות - אפילו אם פלוני יאמר שלאחר זמן קצר יתן לו מעות לשלם החוב - ומפני מעשה שהי׳ (וכמה פעמים) וק״ל.

ממענה לארגון חמ״ה, שכתבו לרבי שחושבים לקנות בנין ועוד פעילויות שדורשות ממון הרבה (תשרי תשל״ג) - מצילום כתי״ק - ספר ״סמרקנד״ ע׳ 383

In response to Rabbi Nachman Sudak regarding establishing a place where older students can learn, the Rebbe responded that since it involved large sums of money (which he did not have), it would be best to hold off such projects:

[קשור עם כספים גדולים] ועוד, ובמילא אין לעשות בשנה זו על כל פנים.

מענה לחרב נחמן סודאק על שאלתו אם לתקן מקום בישיבה ללימוד עבור התלמידים המבוגרים, וכתב שזה ״קשור עם כספים גדולים״ אגרות קודש מילואים

In response to Rabbi Yisroel Lebiav regarding advertisements that would demand additional funds (which they did not have), the Rebbe responded to hold off on such projects:

בענין הפרסומת שכותב אודותה, ואשר לפי דבריו אין לפי מצבם האפשריות לעשות זה בעצמם, הנה אם כן לא לעשות זה בשנה זו.

ממכתב המזכירות להרב ישראל לייבוב (יו״ר צא״ח ארץ הקודש) - (ג׳ כסלו תשל״ז)

In the following eye-opening Yechidus with Rabbi Yisroel Tzvi Glitzinshtein, the Rebbe underscored the importance of working within one’s financial capabilities:

דער שיטה וואס דו ארבעסט איז ניט קיין ריכטיקער. איר געפינט זיך אין א שטאט איינער אליין, טוסטו וויפל איינער קען טאן, און געלט האסטו אויך ניט. איז טוסט דו לפי ערך די געלט וואס דו האסט. ווען דו קענסט ניט טאן וואס דו ווילסט איז פאלסט דו אין נפילת הרוח בשברון. זאלסט טאן דא ווי אין ארצות הברית. מען קומט אין א שטאט איינער אליין, טוען זיי לפי ערך וואס איינער קען טאן. געלט האבן זיי אויך ניט, טוען זיי לפי ערך די געלט וואס זיי האט. וועסט טאן ווי זיי טוען, וועסט שטענדיק זיין בשמחה אן קיינע מרירות ניט (הרבי חייך מאד ואמר:) ועל אחת כמה וכמה אן עצבות.

מדברי הרבי ביחידות לה רב ישראל צבי גליצנשטיין (אילת) - (כ״ד תשרי תשל״ז)

In an account told over by Rabbi Yisroel Deren, in which he had asked the Rebbe regarding opening up a new summer camp, the Rebbe stressed the importance of working within one’s means:

סיפר הרב ישראל דערען, שבסוף שנות הלמ״ד, כאשר הרבי דיבר על חשיבות פתיחת מחנה קיץ, החליט לפתוח מחנה קיץ, וכתב על זה לרבי, וקיבל מענה:

באם יש כספים לזה.

מדבריו בעת כינוס השלוחים

Current Events Illuminated by Torah and the Rebbe's Hadracha