The Alter Rebbe discusses if one may go out to war
יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁבִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאָנוּ דָרִין בֵּין הָאֻמּוֹת שֶׁשּׁוֹלְלִין וְהוֹרְגִין, אֲפִלּוּ אִם לֹא בָאוּ אֶלָּא עַל עִסְקֵי מָמוֹן – מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת, לְפִי שֶׁאִם לֹא יַנִּיחֶנּוּ הַיִּשְׂרָאֵל לִשְׁלוֹל וְלָבֹז – יַהַרְגֶנּוּ, וַחֲזָקָה שֶׁאֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ עַל מָמוֹנוֹ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַעֲמוֹד אֶחָד נֶגְדָּם וְיֵהָרֵג, וַהֲרֵי זֶה עֵסֶק נְפָשׁוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם, הַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן.
- שו"ע אדה"ז סי שכט סעי ז
The Alter Rebbe’s source is the אור זרוע
ואין מחללין עליהן את השבת בד"א שבאו על עסקי ממון אבל באו על עסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיינם ומחללין עליהם את השבת ובעיר הסמוכה לספר [אפי'] לא באו אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהם בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת וטעמא דמילתא שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה ליכבש כל הארץ לפניהם כ"ש עתה שאנו דרים ביניהם שאפי' אם באו לשלול בעלמא שיוצאים עליהם בשבת בכלי זיין שכששוללים אז כמו כן הורגים ואין לחלק בין היכא שצרו כבר לאומרים שרוצים לבוא לשלול אלא כשהקול יוצא שרוצים לבוא לשלול אע"פ שלא באו עדיין מותר ללבוש כלי זיין לשמור ולעשות קול בעיר כדי שלא יבואו דאין מדקדקין בפקוח נפש וכדאמ' גבי קמיע שמותר לצאת בו לא שנכפה אלא שלא יכפה וקושר ומתיר אפי' ברשות הרבים:- אור זרוע הל' שבת פ"ד סעי' יג