In a letter dated 5715, responding to a Jewish organization that was having difficulties receiving funds from the government for their day camp, the Rebbe advised that the period before elections is an opportune time to ask a politician for help:ב"ה י"א תמוז, תשט"ו
ברוקלין.
...במ"ש שלא יכלו לקבל עזרה ממשרדים בהנוגע לקייטנא, מובן שזה מתמיה ומבהיל למאד, כי במה שנשתנו שכו"כ מוסדות מקבלים בכל שנה ושנה עזר חשוב וגדול בערך התקציב דהקייטנא והם יוצאים מכלל זה? ומ"ש שפחדו לסדר בכפר חב"ד - גם זה אינו מובן מהו הפחד, ובפרט שעתה ישנם שם בנינים פנוים מה שלא הי' אשתקד.
והרי עוד מעלה נוספת - שעתה הוא הזמן קודם הבחירות שכמה מהמשרדים מעונינים שיהיו שבעי רצון מהנהגתם, ואפשר יש עוד זמן.
ויה"ר שעכ"פ מכאן ולהבא לא תהי' ההשתדלות בכל ענין דוקא בין השמשות.
בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל, ויה"ר שיהי' בהקדם,
מ. שניאורסאהן
- אג"ק חכ"א ע' רצט - אגרת ח'נו
In a farbrengen from 5744, the Rebbe highlights how election season in America facilitates an even greater opportunity to receive help from politicians:
ובמדינה זו גופא — גדולים הסיכויים עוד יותר בתקופה שלפני הבחירות, שכן, בזמן כזה יכולים לפעול בקלות גם על אלו שבדרך כלל היו מתנגדים לכך, מפני שגם הם זקוקים לקולו של הבוחר!...
The politicians will surely help being that deep down this is what they really want as well:ובפרט כאשר מדובר אודות ענין כזה שבפנימיות נפשם יודעים גם הם שזהו דבר טוב ונכון, אלא שמפני סיבות מביעים את התנגדותם לכך, אמנם, כאשר ידעו שתצמח להם טובת־הנאה מכך בקשר ל״בחירות״... יש להניח שיבטלו את התנגדותם החיצונית.
וכן בנוגע לאלו שנבחרו בבחירות הקודמות — שיש לבקש ולדחוק בהם פעם אחר פעם, עד מאה פעמים ואחת, שישתדלו להעביר את החוק להנהיג ״רגע של שתיקה״.
ואע״פ שפעולה והשתדלות מטעמי טובת־הנאה של בחירות יש בה חסרון בכך שאינה ״לשמה״, שהרי כבוד הוא עצמו דורש,
The Rebbe answers why those looking to be elected are referred to as “running” for office. Wouldn’t a term denoting a calm, level-headed approach using Seichel —which are the qualities needed to be elected— be more appropriate?— מעניין הדבר, שבהשגחה פרטית נקבע במדינה זו התואר לאלו שמגישים מועמדות לבחירות, שהם ״רצים״ להבחר. ולכאורה תמוה ביותר: מהי השייכות של ״ריצה״ ל״בחירות״ — וכי המדובר ב״תחרות־ריצה״?!... אדרבה: כדי להבחר — יש לפעול בישוב־הדעת, לחשב כל צעד, לדבר דברים של טעם ושכל — היפך ענין של ״ריצה״! אלא שבכך מתבטא הענין לאמיתתו : אלו שמגישים מועמדות לבחירות — אינם עושים זאת בעל־כרחם, מתוך ״מסירת־נפש״ לטובת הציבור, כביכול, אלא הם ״רצים״ כדי שיבחרו בהם…
הרי כבר הורו חז״ל : ״לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע״פ שלא לשמה כו'״, וכמו כן בעניננו: ״ירוצו״ הם ״שלא לשמה״, אבל העיקר — שבפועל ממש יפעלו (במקום שנבחרו) עניני טוב וקדושה, ובנוגע לבנ״י — עניני יהדות.
- י"ב תמוז תשד''מ, סעיף יט